סער ורדי, יליד 1980, עיתונאי ואיש תקשורת קרוב לעשרים שנה. בין היתר שימש כעורך הראשי של רשת "המקומון" מקבוצת ג`רוזלם פוסט, כתב ועורך במעריב, דובר עירייה ודובר במערכת הבריאות. מתגורר בקדימה, נשוי ואב לשלוש בנות. "פתאום נועם" הוא ספרו הראשון.
נולדתי: בישראל בחורף 1980, אך בהיותי עולל בן כמה חודשים עברתי עם הוריי לארה"ב, שם ביליתי את תשע השנים הראשונות של חיי (עד ששבנו ארצה). כך יצא שהילדות שלי התפצלה בין הנופים המושלגים של ניו יורק לאדמות הכורכר של אורנית, שבשעתו הייתה יישוב בבנייה, שם גרתי עד גיל 25. כיום אני גר בקדימה, לכאן עברתי עם אשתי ושלוש בנותיי בקיץ 2023, לאחר שנים רבות בהן התגוררנו כמשפחה בכפר סבא.
השכלה: תואר ראשון במדעי המדינה עם מגמה מורחבת בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב.
עיסוק: בעל ניסיון של מעל ל-20 שנה בעולם התקשורת הישראלי – כעיתונאי וכעורך במעריב לדורותיו, ובהמשך כדובר עירייה וכדובר במערכת הבריאות. כיום עובד בהוצאת כנרת זמורה דביר בתפקיד ראש מדור ספרות מתורגמת.
תחביבים: קולנוע (בעבר כתבתי ביקורות סרטים וסיקרתי את התחום ואף העברתי הרצאות בנושא), ספרות (באופן טבעי), עניין מיוחד בפוליטיקה והיסטוריה, ישראלית ועולמית.
מתי ומדוע החלטתי לכתוב? מאז שאני זוכר את עצמי החזקתי עיפרון או עט בידי וחלמתי להיות סופר. בזמנו, כילד ובהמשך כנער, היו הרבה מבוגרים סביבי שהטיפו לי שזה תחום שקשה מאוד להתפרנס ממנו ולכן בבגרותי הפניתי את העניין שלי בפוליטיקה לאקטואליה לטובת קריירה בכתיבה ועריכה עיתונאית. אחרי שנים ארוכות של כתיבה למחייתי, בשנת 2020 החלטתי להגשים חלום ולכתוב סוף כל סוף את הספר שתמיד חלמתי להוציא – וכך נולד רומן הביכורים שלי, "פתאום נועם", שראה אור בהוצאת כנרת זמורה דביר בינואר 2022.
מהו תהליך הכתיבה? יש שוני בין סוגי הכתיבה השונים - כתיבה ספרותית דורשת ממני קודם כל רעיון שאני יודע כיצד יתפתח ולעתים רבות גם כיצד יסתיים. משם אני גוזר אחורה את קצב התפתחות העניינים ולעתים גם נותן לדמויות לנווט אותי, כל עוד אני שולט בנרטיב המרכזי ויודע מראש מתי אמורות לחול התפניות השונות בעלילה. בימים אלה, כשאני עובד על ספרי השני, אני גם מוצא שקל לי מאוד לכתוב כשיש לצדי קהילה של "קוראי בטא", חברים וקולגות שמלווים אותי בתהליך הכתיבה, קוראים את הפרקים בעודם נכתבים ומחווים דעה שלעתים רבות מדייקת עבורי את חווית הכתיבה.
ספרים שכתבתי: "פתאום נועם", הוצאת כנרת זמורה דביר, ישראל 2022.
תגובות שקיבלת על הספר/ים: התגובות שקיבלתי על הספר נהדרות. הספר היה מועמד לפרס גפן בקטגוריית ספרות מקור בסוגת מדע בדיוני ופנטזיה, הוא כיכב במצעד הספרים הנמכרים ביותר באתר עברית לשנת 2022, דורג בין ספרי המקור הטובים על ידי קהילת "המלצות אמיתיות על ספרים" בפייסבוק, המונה מעל 40 אלף חברות וחברים. בנוסף, במהלך קידומו נהניתי להופיע ולדבר עליו בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונות המקומית והארצית, לקדם אותו בעשרות חנויות ספרים ברחבי הארץ ואף להעביר הרצאות אודות תהליך הכתיבה בפני קהלים שונים. זו בהחלט הייתה חוויה נהדרת שאשמח לחזור עליה בשנית.
האם מתוכנן ספר נוסף לפרסום? במהלך 2023 כתבתי 80% מהרומן השני שלי, וכבר כמעט שהתקדמתי לסופו עד שעניינים אישים כמו מעבר דירה ועניינים לאומיים, כמו המלחמה בעזה, קטעו את הרצף ואת חדוות הכתיבה. כולי תקווה שבמהלך 2024 התותחים יידומו, השקט שוב ישרור בארצנו והמוזה תחזור ותאפשר לי לסיים את שהתחלתי.
איזו דמות תרבותית השפיעה על הכתיבה שלך? וואו, יש המון. ברמת הכתיבה, יוצרים כמו מורקמי, ריצ`ארד באך וכמובן סטיבן קינג סיפקו לי מאז ומעולם שעות של השראה, לצד יוצרים ישראליים במנעד רחב שנע בין עמוס עוז ומאיר שלו לאתגר קרת ואפילו אילן הייטנר. ברמת הקולנוע, שהיווה השראה לא פחות גדולה לכתיבתי, ג`יימס קמרון תמיד היה המודל שלי לאיך לחלום בגדול ולא להתפשר על החזון שלך, גם כשנראה שכל העולם נגדך.
עם איזה יוצר היית רוצה לשבת לכוס קפה חווייתית? דווקא עם מחבר ספרי העיון ג`ארד דיאמונד, שיודע לרקוח בספריו תמהיל מדויק של היסטוריה, ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה וספרות, ולתאר את הדרך הארוכה שעברה האנושות עד כה – כמו גם האתגרים שעוד לפניה.
איזה ספר מונח ליד המיטה שלך עכשיו? יותר מדי ספרים פתוחים כרגע אצלי במקביל... הייתי בוחר ב"סודו של וסיליו", רומן היסטורי שיצא בהוצאת כנרת זמורה לפני כחודשיים, ואשר היה הספר הראשון שזכיתי ללוות את תהליך הוצאתו לאור, במסגרת עבודתי החדשה כמנהל מדור ספרות מתורגמת בהוצאה.
איזה ספר השפיע על חייך? את "פרחים לאלג`רנון" של דניאל קיז קראתי בנשימה עצורה במהלך טיול משפחתי בכיתה ח`, אם אני זוכר נכון, וקצב התפתחות העלילה והדמות הראשית הפנט אותי. גם "קופסה שחורה" של עמוס עוז לכד אותי כנער בזכות נרטיב יוצא דופן ודמויות אנושיות ומעוררות הזדהות. כבחור צעיר, "אשתו של הנוסע בזמן" של אודרי ניפנגר החזיר אותי בקיץ 2006 לחדוות הקריאה, אחרי שנים רבות שלא הצלחתי לקרוא כמו שצריך.
