לצפיה יצירות לחץ כאןטלי מלי (767)********************
"אתה לא יכול להישאר פה! אתה נוסע לישראל" כך אמר משה לבנו קלוד, הם עמדו בסלון
הרחב והנעים בביתם בסעידה, כפר קטן באלג`יר. רחל ומשה גידלו את ארבעת ילדיהם
בסעידה שמנתה אז 25000תושבים (רובם מוסלמים אך היו גם כ 2000 קתולים ויהודים).
באותם הימים קלוד הבכור היה בן 19, אחיו הלה בן 17, ואחיותיו, הלן ומרטין (14ו-7)
זה היה בדצמבר1961, כשבעה חודשים לפני קבלת עצמאות אלג`יר. בתום השיחה, קלוד
הרהר לעצמו הוא הבין שהוא יוצא לדרך חדשה ועצמאית אבל הוא לא ידע עד כמה היא
תהיה מורכבת ומשמעותית, הוא הביט סביבו והבין שהוא עוד יתגעגע לבית הנעים והגדול
עם שתי הקומות בעיצוב ספרדי מעניין ואומנותי, אך עם זאת המתיחות מחוץ לבית הורגשה
היטב ברחובות סעידה, כדי להתהלך בבטיחות היה עליך להתלוות לרכבים צבאיים.
כמה שנים לפני....
בנטול הדוד , כונה כך בגלל שם משפחתו בנטולינה. דוד בנטול היה כימאי מפולפל, מאוד
חכם ומעורב בפוליטיקה. בנטול לימים היה הבעלים של העיתון "eccho" שהיה בשנות
השלושים הכי פופולארי באלג`יר. בנטול היה נשוי אבל לא היו לו ילדים, והתייחס לאחייניו
(קלוד והלה) כאילו היו בניו.
בתחילת שנות החמישים בנטול ניסה את מזלו בכל מיני עבודות שלא צלחו והיה ממורמר אך
לקראת 1956בנטול הקים בר חדש ומעוצב שמשך אליו הרבה חיילים צרפתיים, בהם תמך.
לימים זה היה מקום בילוי של קלוד והלה.
וביום ההוא שנחרט בזיכרונם והשפיע על גורלם, פרצה קטטה בבר, השוטרים נאלצו לסגור
את המקום. בנטול הדוד הכימאי שתמך בצרפתים וקיווה שאלג`יר לא תקבל את עצמאותה
החל לחקור ולבצע ניסויים, הצליח לייצר פצצה ומשם... משם העניינים רק הסתבכו...